בת ברכה ואהרון. נולדה בשנת תרע"ה (1915) בוויטבסק שברוסיה. בשנת תרפ"א (1921) עלתה לארץ-ישראל עם הוריה, למדה בבית הספר לבנות בתל-אביב והשתייכה לתנועת "הצופים". עם חבריה הצטרפה למחתרת ה"הגנה". שני אחיה היו בעלי משקים ברמת-השרון ומרים עבדה במשקיהם. ביום כ"ג באב תרצ"ח (20.8.1938), נסעה עם חברתה וכמה צעירים, תושבי ת"א וחברי "דרום יהודה", לתחרות כדורגל ברחובות. בעוברם בשכונת אבו כביר שעל גבול תל-אביב-יפו נורו כדורי אקדח לעבר המכונית. מרים נפגעה, הועברה לבית-החולים "הדסה" ונותחה. במשך שבועיים נאבקה מרים על חייה ואף חלה הטבה במצבה, אך ביום ז' באלול תרצ"ח (3.9.1938) נפטרה. והיא בת עשרים ושלוש בלבד. מרים נטמנה בבית העלמין בנחלת יצחק, בחלקת ה"הגנה" וההעפלה. השאירה אחריה הורים ושני אחים.

בעיתונים "דבר", "הארץ", ו"הבוקר" פורסמו רשימות לזכרה.